תמונה
 

תעשיינים יקרים,

 

תודה רבה לקהל הרב שהגיע, לשותפים בממשלה ולקולגות מחו"ל. תודה מיוחדת לשותפים בהפקת הכנס, פארק המיחזור חירייה, וכמובן לנותני החסויות הראשיים חברת נשר וחברת ורידיס. היה לנו כנס מוצלח ופורה שהקיף גם את הסוגיות הרגולטוריות, גם את הפיתוחים הטכנולוגיים, גם את הייתרונות והאפשרויות הכלכליות והכי חשוב את הפוטנציאל לפיתוח יוזמות חדשות בתחום הטיפול בפסולת. שמחנו על הדיון הפתוח, בעיקר מכיוון הרגולטורים שהשמיעו, שמעו, ולקחו לתשומת ליבם את הדרישות מהתעשייה. אנחנו מבטיחים להמשיך לעדכן ולקיים ימי עיון נוספים להצגת התוכניות השונות שהוצגו בקצרה בכנס.

ובהזדמנות זו אנו מתכבדים להציג בפניכם את האתר העדכני לשלל עדכונים ותוכניות רלוונטיות לענף ניהול הפסולת:

כניסה לאתר ענף ניהול הפסולת

במידעון מיוחד זה ריכזנו בעבורכם את הנושאים והתובנות העיקריים שעלו בכנס, ובין השורות גם קצת מחשבות לעתיד...

קישור לצפייה במצגות הכנס

 

קריאה מהנה,

ניר קנטור, מנהל האיגוד

 

 
 
תמונה
האם סגירת שעריה של סין לפסולת מסמנת את העידן החדש בניהול פסולת?

 

לדברי אנטוניוס מוורופוליס, נשיא ארגון ISWA עדכון המדיניות של סין למעשה המחישה את הסכנה שהתריעה מפניו ארגונו, הסכנה הטמונה בהתבססות על שוק יחיד.
מאז סגירת השערים לסין הועברה הפסולת למדינות אחרות נכשלות במזרח, אבל החדשות הן שכעת גם מדינות אלו הבינו שזו טעות והודיעו ממש בימים אלו על סגירת שעריהן.
כעת החובה על מדינות המערב למצוא פתרון למחצית מהפסולת שיוצאה עד כה.
אחד מהעקרונות החשובים בניהול הפסולת, כפי שהציג מוורופוליס הינו שמירה על זרמי פסולת הומוגניים ככל הניתן. נדרשת חשיבה מחודשת על עקרונות הבסיס, ולא אופטימיזציה של ההסדרים הקיימים. כיום הפסולת הימית הפכה לבעיה המשתווה בהשפעתה לבעיית ההתחממות הגלובאלית. הפסולת הימית קשורה ישירות לחוסר במערכת ניהול פסולת.
ללא ספק, גם בתעשיית הטיפול בפסולת נחזה בקרוב במהפכת תעשייה 4.0, באמצעות אימוץ חדשנות.

 

 
 
תמונה
אנה שטה אוניה והאם יש קברניט?

 

ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים: עד שלא תיפטר בעיית הNIMBY השוק לא יוכל להתקדם וכל תוכנית שמוצגת היום קרוב לוודאי שתתממש רק עוד 5 שנים מעכשיו, אי אפשר לחכות לזה.
ערן ספיר, מנכ"ל חטיבת שירותי איכות הסביבה, ורידיס: השוק צריך להיות מובל ע״י היזמים הפרטיים, בנוסף חייבים את המדיניות שתכסה במקומות הפחות רווחים, וכל זה תחת וודאות מלאה שנדרשת לתעשייה. וזה המקום לברך על התוכנית החדשה שמציג המשרד.
ד"ר עמית מרמור, סמנכ"ל איכות הסביבה, נשר: הפתרון העיקרי הינו בדמות המנהיגות, חייבים לבצע שיתוף פעולה לטובת השגות המטרות המשותפות, תופעת הNIMBY לא תוביל אותנו לשום מקום.
צריך לנצל את המתקנים הקיימים גם מבחינת ההיבטים הכלכליים וגם הסטטוטוריים.
ד"ר עו"ד ציפי איסר-איציק, שותפה, ליפא מאיר ושות': נדרש למצוא פתרון למרכיבים שנותרו בחוסר וודאות בעבור היזמים בתוכנית העיסקית כגון מחיר ההטמנה, עלות תעריף מכירת חשמל ועוד. 
עוד הוסיפה איסר-איציק כי הרגולטור חייב להתייחס לעובדה כי קיים היום מונופול בתחום הטיפול בפסולת, חייבים לרתום את התחרותיות לטובת המיחזור.

 

 
 
תמונה

משרד הכלכלה והתעשייה מציג: אלו התוכניות שהכנו לענף הטיפול בפסולת

מר עוז כץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד, הציג את תוכנית המענקים הכוללת:
- מרכז לסימביוזה תעשייתית (5 מלש״ח)
- הקמת מכון התייעלות במשאבים בשיתוף עם הגנס (51 מלש״ח)
- החלטת ממשלה לייצירת וודאות לתעשייה בכל הקשור להקצאות קרקע לתעשיית המיחזור.
בנוסף הציג מר גיל שאקי מרשות החדשנות פתרונות לשלבי הביניים של הוכחת היתכנות. בשלב זה גם חייבים את השיתוף פעולה של המשרד להגנת הסביבה לאפשר חריגות מדודות, ואכן זה מה שכבר קורה היום בתוכנית מענקי הקלינטק. פרויקט נוסף הוא מעבדת חדשות סביבתית שייצא בקרוב בשיתוף המשרד להגנת הסביבה.
 
 
תמונה

האם ניתן לייבא את המודל הדני?

מר אנדרס נילסן מאיגוד הקלינטק הדני CLEAN הציג נתונים מרשימים על הטיפול בפסולת בדנמרק. המיחזור בדנמרק עומד על למעלה מ-60%, מתקני המיון המקומיים ממיינים ל-50 זרמים שונים באמצעות טכנולוגיה מהמתקדמות בעולם. 25% מהחימום ו5% מצריכת החשמל מיוצרים באמצעות הפיכת פסולת לאנרגיה.
אל נילסן הצטרפו 3 נציגי חברות מדנמרק שכבר מקיימות שיתופי פעולה עם חברות ישראל ומציגות טכנולוגיות מתקדמות למתקני פסולת.
לפרטים נוספים על חברות הטכנולוגיה הדניות ניתן לפנות ל מירב אנקורי, ראש תחום פיתוח עסקי, איגוד הכימיה פרמצבטיקה ואיכות הסביבה
 
 
תמונה

התעשייה המסורתית הופכת כלכלה מעגלית למציאות

לצד פתרונות "קלאסיים" של הפחתה במקור, כדוגמת הסרת עטיפות הקרמבו של חברת יוניליוור, הוצגו בכנס תרגום חזון הכלכלה מעגלית לפעולות מעשיות.

חברת טמפו משלימה שימוש חוזר בבקבוקי בירת גולדסטאר, תוך עידוד הציבור להחזרת הבקבוקים בצורה קלה ונוחה. זאת לאחר מבחני LCA (Life Cycle Analysis שהראו כי טביעת הרגל הפחמנית המשמעותית ביותר במחזור חייה של הבירה הוא תהליך ייצור הבקבוק.

חברת תנובה הציגה כיצד פסולת מי הגבינה בעבר הפכה למוצר נחשק כיום, וכך גם הפחיתה הזרמת מזהמים לים וגם יצרה ערך נוסף כלכלי.

וחברת פוליכד מציגה תפיסה עיצובית חדשנית שמשלבת גם פרסונליזציה של מיכלי האריזה וגם מיחזור מלא מאריזה-לאריזה.

 
 
תמונה

והעתיד עוד לפנינו...

פרופ' אופירה אילון מכוונת ליום בו תהיה שותפות והיוועצות מלאה עם הרשויות המקומיות, ומציעה להרחיב את ההשקעה במחקר ואיסוף ידע.

ד"ר ורד בלאס מסכימה עם הקביעה האחרונה ומשלימה בכך שאפילו נדרש מחקר ובחינה פרטנית עבור כל מוצר. 

ולבסוף יאיר אנגל משאיר אותנו עם טעם של עוד בכל הקשור לעיצוב מקיים, בהצגת דוגמאות מרהיבות מרחבי העולם.

 
 
 
 
 
אם אינך רואה מייל זה כראוי לחץ כאן
 
 
תמונה
תנו לנו לייק
סגור