תמונה
תמונה

 

 

 

עדכון מבית המדרש להלכה בהתישבות - אמונת אי"ש /  תמוז תשע"ז

 
 
 

שיעורים במצוות התלויות בארץ ע"י רבני בית המדרש

רבני בית המדרש ישמח להגיע לישובכם 

ולמסור שיעור במצוות התלויות בארץ

 

לפרטים ניתן לפנות למזכירות בית המדרש

בדוא"ל bhl@bhl.org.il

בטלפון 02-6488888

 

 

מכתב קודש ממרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א

 

בס"ד ה' באייר תשע"ז

לאחינו בנ"י הדרים מחוץ לאה"ק

מכיון שמביאים לחו"ל הרבה תוצרת חקלאית מארץ ישראל, וכאשר שמעתי שרוב הפירות המובאים להתם אינם מעושרים כלל והם טבל ודאי – הרי ברור שחייבים הקונים שם לעשרם, וכמו שכתב מרן החזו"א (דמאי סי' טו סק"ד) "פירות המובאים בחו"ל מא"י לית דינא ודיינא דהן חייבין, דאי אפשר להקל משום ספק ספיקא וכו'. והלא דבר פשוט בפי תלתא חמורי עולם, הראב"ד הכס"מ והמל"מ".

ומצוה גדולה לפרסם זאת, וזכות קיום מצוות תרומות ומעשרות תעמיד למזהיר ולנזהר לחיים כמבואר בחז"ל.

חיים קניבסקי

 
 
 

 

בעקבות מכתבו של מרן רבי חיים קניבסקי שליט"א שעורר על הצורך להפריש תרומות ומעשרות מתוצרת חקלאית שמיוצאת מהארץ לחו"ל, קבלנו פניות מתושבי חו"ל שמבקשים להבהיר את הדיון ההלכתי בנושא זה.

תחילה נבהיר שלא מפרישים תרומות ומעשרות מהפירות והירקות המיוצאים טרם צאתם לחו"ל. אם בעבר היצוא התמקד בעיקר בפירות הדר, הרי שכיום אפשר למצוא בשווקי אירופה מכל סוגי הפירות וכן ירקות הגדלים בארץ, וגם בארצות הברית משווקים כמה סוגי פירות וירקות מארץ ישראל. מחמת אי ידיעה ישנם החושבים שאין צריך לעשר בחו"ל, ועל כן יצא שר התורה מרן רבי חיים קניבסקי שליט"א בקריאת קודש זו.

ועתה נבוא לדיון ההלכתי.

 

פירות שנגמרה מלאכתם בארץ ויצאו לחו"ל

הרמב"ם [1] כותב "פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ פטורים מן החלה ומן התרומות ומן המעשרות שנאמר אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבים ובחוצה לה פטורים". נחלקו הב"ח והאחרונים בכוונת דברי הרמב"ם, דעת הב"ח [2] שדברי הרמב"ם הם כפשוטם, שהגם שהפירות התחייבו בתרומות ומעשרות בארץ ישראל מכל מקום אם יצאו לחו"ל פטורים.

דברי הב"ח טעונים ביאור כיצד יתכן שפירות שכבר התחייבו יפקע חיובם מחמת שינוי המקום. על תמיהה זו עמד המנחת חינוך [3] וכתב דאין זו קושיה א. כך היא גזירת הכתוב. ב. ועוד שהרי מצאנו כיוצא בזה בפטור לקוח. שיש ראשונים הסוברים  שמן התורה הפירות חייבים בתרומות ומעשרות רק כשהם ביד המגדל אבל אם המגדל מכרם והם ביד הלוקח הם פטורים מהתורה וחייבים מדרבנן. א"כ רואים שפירות שהתחייבו בתרומות ומעשרות אם השתנתה בעלותם הם פטורים, וכמו כן אם השתנה מיקומם ויצאו לחו"ל הם פטורים.

המתירים שלא לעשר פירות המיוצאים לחו"ל סמכו על דעת הב"ח הנזכרת, אמנם דעת הב"ח היא דעת יחיד, לעומת זאת הראב"ד והכסף משנה והמשנה למלך [4] [המכונים במכתב "תלתא חמורי עולם"] כתבו שאין הכוונה לפטור פירות שכבר התחייבו בארץ, בגלל יציאתם לחו"ל, אלא הפטור הוא רק בפירות שעדיין לא התחייבו בארץ וכגון שהוציאום לחו"ל קודם גמר מלאכה ונגמרה מלאכתם בחו"ל.

וכתב החזון איש [5] שלהלכה אין לפטור מחמת הדין שפירות שיצאו לחו"ל פטורין, כיון שהרי במקרה ההפוך דהיינו אם נכנסו פירות חו"ל לארץ לאחר גמר מלאכה, אנו פוטרים מלהפריש תרומות ומעשרות, ואין אנו מחייבים אלא א"כ הפירות נכנסו קודם גמר מלאכה ונגמרה מלאכתם בארץ, ואם כן אי אפשר להקל גם לאידך גיסא בפירות שנגמרה מלאכתם בארץ והתחייבו בהפרשה שנפטור אותם אם יצאו לחו"ל.

עוד כתב החזון איש שאין לפטור פירות שיצאו לחו"ל מטעם ספק ספיקא, ספק דשמא פירות אלו משל נכרים הם, ואם תמצא לומר שהם של ישראל שמא הם מעושרים, וספק ספיקא הולכים לקולא ואין צריך לעשר. אין לומר כך, משום שאחרי שחז"ל גזרו שצריך לעשר מפירות שלא נקנו מחבר (גזירת דמאי), אין להחשיב את הצד שמא הפירות מעושרים לספק (וכפי שכתבנו כמעט כל הפירות הנשלחים לחו"ל לא מפרישים מהם תרומות ומעשרות א"כ אין כלל ספק שמא הם מעושרים), ולכן מסיים החזון איש "לית דינא ודיינא דהן חייבין" דהיינו שחייבים לעשר את הפירות בחו"ל. וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטין זצ"ל בספר אגרות משה [6] וז"ל על כל פנים לדינא וכו' וכן כל פרי אחר שנתחייב בתרו"מ חייבים בהפרשת תרו"מ ואיכא איסור טבל". וכן דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל בספרו מעדני ארץ [7] והגרי"ש אלישיב זצ"ל [8] .

 

פירות שנגמרה מלאכתם על דעת להוציאם לחו"ל

עוד סמכו המתירים שלא לעשר פירות המיוצאים לחו"ל, על השיטות הסוברות שפירות שנגמרה מלאכתם בארץ על דעת להוציאם לחו"ל פטורים מתרו"מ. וכך נקט בתחילה המהרש"ם [9] וכן המשפט כהן [10] . החזון איש דחה סברא זו, וכתב [11]  שסברא זו היא תורה חדשה ואין לנו אלא מה שנאמר בגמ' ובפוסקים,  [וכן דעת האחיעזר והגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב זצ"ל]. ומלבד המחלוקת בדבר, לפי צורת המיון כיום, בשעת הגמר מלאכה והאריזה אין ודאות שהפירות ישלחו לחו"ל, שפעמים רק לאחר הגמר מלאכה מחליטים מה לייצא ומה להשאיר, ונמצא שבשעת הגמר מלאכה הפירות התחייבו בתרומות ומעשרות. ולכן יש חיוב על אותם הדרים בחו"ל להפריש תרו"מ מהתוצרת הבאה מהארץ, ובדרך כלל ברשתות הגדולות מסומן על גב האריזה המקום בו גדלו הפירות.

 

[1] פ"א מהל' תרומות הל' כ"ב. [2] יו"ד סו"ס של"א. [3] מצוה רפ"ד, ה. [4] על הרמב"ם פ"א מהל' תרומות הל' כ"ב. [5] דמאי סי' ט"ו סק"ד. [6] יו"ד ח"ג סי' קכ"ז. [7] תרומות פ"א, ה"א. [8] הובאו דבריו בספר ישא יוסף זרעים סי' י"ז. [9] ח"א סי' ע"ב. [10] סוף סי' מ"ו. [11] שם.

 

 

מתוך שאלות שנשלחו ל"שאל את הרב" באתר בית המדרש להלכה  http://bhl.org.il/ :

 

שאלה: אני תושב אר"י הנצרך לנסוע לחו"ל לעיתים תכופות יש לי מטבע בארץ האם אני יכול לחלל עליו את המעשר שני או שאני צריך לייחד מטבע היוצא באותה ארץ שאני נמצא בה בשעת החילול?

 

תשובה: ידועה מחלוקת הפוסקים האם יש לנהוג באילת יום טוב שני, בספר ישא יוסף (חלק א סימן קז) כתב שדעת מרן הגרי"ש אלישיב היתה כדעת מרן החזון איש שצריך לנהוג יום טוב שני באילת שדין אילת כדין חוץ לארץ. 

 

מקורות: עי' בספר דרך אמונה (פ"ד מהל' מעשר שני הל' יד ובצה"ל קמו) שהביא שדעת רוב הראשונים שכיון שהמטבע היא עוברת לסוחר במקום שנמצאת אפשר לחלל עליה, ואף שהרמב"ם לכאורה אינו סובר כך (וכך פירשו את דבריו המהר"י קורקוס והכ"מ), כבר כתב החזון איש (מעשרות ז, ג) שאף לרמב"ם כך הדין. ועי' משפטי ארץ מלואים לפרק טו סעי' ט.

 

שאלה: הפרשתי תרומות ומעשרות מיין שהכנתי אך לא פתחתי את הבקבוקים מה דין הפרשה זו?

 

תשובה: הלכה פסוקה היא שאין מפרישין תרומה גדולה אלא מן המוקף. מוקף – פירושו מכונס במקום אחד. דהיינו אם הפירות נמצאים בחדר אחד, החדר מצרפם ואפשר להפריש, אבל אם הפירות נמצאים בכלים שונים וכגון בבקבוקים או בקופסאות צריכים לקרב את הכלים כדי שיגעו זה בזה, וכן צריך שהכלים יהיו פתוחים, ולכן לפני ההפרשה צריך לפתוח את הבקבוקים ואח"כ להפריש. בדיעבד אם לא פתח את הבקבוקים או לא קירב את הכלים זה לזה ההפרשה חלה (כיון שגם כשהפרישו שלא מן המוקף ההפרשה חלה). עי' שו"ע סי' שכ"ה ובביאור הגר"א אות ח, וכן במשנה ברורה הל' פסח סי' תנ"ז ס"ק ז' ובשער הציון ס"ק י"ג.

 

שאלה: בביתנו כשעורכים מסיבת בת מצוה אנו מכבדים את הילדה בקיום מצות הפרשת חלה, מפאת ימי בין המצרים הוקדמה המסיבה בחמשה ימים [דהיינו הבת נולדה בכ' תמוז והמסיבה תוקדם לט"ו תמוז] האם הילדה יכולה להפריש חלה לפני גיל י"ב שנים ויום אחד?

 

תשובה: הדין הוא שקטן מופלא הסמוך לאיש הפרשתו הפרשה וכמבואר ברמב"ם פרק ד' מהל' תרומות הל' ה'. גיל זה הוא שנה לפני גיל בר מצוה דהיינו בן מגיל י"ב שנה ויום אחד, ובת מגיל י"א שנה ויום אחד. אמנם מאחר שמבואר בתשובת הרמב"ם (סי' שה ומהדו' בלאו סי' צח) שדין זה שקטן יכול להפריש הוא רק בדיעבד, לכן לכתחילה אין לבת להפריש קודם י"ב שנה ויום אחד.

 

 

 

 

 
במסגרת בית ההוראה ע"ש הרב רוזנברג זצ"ל – עונים רבני בית ההוראה במשך שעות היממה  לשאלות הלכתיות בטלפון 02-6488888 שלוחה 31.
ראש בית המדרש הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א עונה בימים ראשון, שני ושלישי בין השעות  12:30- 12:00 בשלוחה 5.
ניתן לקבל מידע או לשאול שאלות באתר בית המדרש להלכה בהתישבות,
או בכתובת האימייל bhl@bhl.org.il
 
 

מצורף בזה דף מידע קיץ תשע"ז

 

בברכה, 

מזכירות בית המדרש

 
אם אינך רואה מייל זה כראוי לחץ כאן
 
 
תמונה
תנו לנו לייק
סגור