עדכון מבית מדרש להלכה בהתישבות- אמונת אי"ש | סיון תשע"ח

תמונה
תמונה

 

מצות ישיבת ארץ ישראל – יציאה לחוץ לארץ

 

הגדרת מצוות ישוב ארץ ישראל

 

נחלקו הראשונים האם מצות ישוב ארץ ישראל היא מדאוריתא או מדרבנן.

הרמב"ן לומד מהפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה" שמצות ישוב הארץ היא מדאוריתא, ולעומת זאת הרמב"ם לא מונה מצוה זו בספר המצוות.

יש מהאחרונים שהבינו שהרמב"ם סובר שהיא מצווה דרבנן, ויש חולקים שאף לשיטת הרמב"ם היא מצווה מדאוריתא אלא שהיא כלולה במצווה אחרת – מצוות החרמת ז' העמים [1] .

 

איסור יציאה לחו"ל

 

מצות ישוב ארץ ישראל כוללת כמה אזהרות. אחת מהאזהרות היא האיסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, וכך כותב הרמב"ם: [2] "אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מיד הגויים ויחזור לארץ וכן יוצא לסחורה אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב" והוסיף הרמב"ם "ואע"פ שמותר לצאת, אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כליה למקום".

מובן מדברי הרמב"ם שההיתר לצאת לחוץ לארץ הוא רק  בעבור:

  • לימוד תורה
  • לישא אשה
  • להצלת ממונו מהגוים
  • לסחורה

וכל זאת בתנאי שיחזור לארץ.

 

יציאה לזמן קצר על דעת לחזור

 

הפוסקים דנו האם האיסור לצאת לחו"ל הוא אף על מנת לחזור או שמא כל האיסור הוא רק אם יורד להשתקע שם.

דעת המהרי"ט [3] שאין איסור לצאת לחו"ל לזמן מועט לכל צורך שהוא, ומה שאמרו שמותר לצאת לחו"ל רק בשביל לימוד תורה, לישא אשה או לפרנסה הכוונה היא שלצורך מטרות אלו, מותר לצאת מהארץ אפילו כדי להשתקע.

והמהרי"ט הקשה על דבריו  מהגמרא בגיטין [4] "אמר רב ספרא כי הוו מפטרי רבנן מהדדי, בעכו הוי מפטרי משום שאסור  לצאת מהארץ לחוץ לארץ" – כלומר, כשהחכמים בא"י ליוו את חבריהם הגרים בחו"ל לביתם, היו מלוים אותם עד עכו ולא יותר משום שאסור לצאת לחו"ל, ועכו היתה חציה בחו"ל [5] . והרי יציאה זו היא לזמן מועט, ללוות את חבריהם, ומדוע היה אסור להם לצאת לעכו? מכאן מוכח שאיסור יציאה לחו"ל הוא אפילו כשיוצאים לזמן קצר. ותירץ המהרי"ט, שהעובדה שנמנעו החכמים לצאת לעכו אפילו לזמן קצר אין זה מעיקר הדין אלא משום מדת חסידות.

אמנם להלכה נקטו הרבה מהפוסקים כדעת התוס' בעבודה זרה [6] וכפשטות לשון הרמב"ם שאסור לצאת לחו"ל אף לזמן קצר, אלא אם כן הנסיעה היא לצורך אחד מהדברים המותרים שהזכרנו לעיל.

 

יציאה לצורך הבראה

 

לצרכי רפואה מותר לצאת לחו"ל לכל הדעות, ואע"פ שהרמב"ם לא הזכיר היתר לצורך רפואה בתוך ההיתרים שמנה, מכל מקום זה פשוט שמותר, ואפילו לצורך חולה שאין בו סכנה, וכמו שכתב בשו"ת משנת יוסף [7] שאם מותר לצאת לצרכי ממון, כל שכן שיהיה מותר לצאת להצלת גופו, וגדולה מזו כתב הרמ"א [8] שכל איסורי הנאה דרבנן מותר להתרפאות בהם ואפילו חולה שאין בו סכנה, אם כך ברור שיהיה מותר לצאת לחו"ל לצורך ריפוי.

אך יש להסתפק האם כל מה שהתירו לצאת לצורך רפואה הוא רק לצורך חולה שאין בו סכנה כדי שיתרפא, אבל לצורך הבראה שהיא תוספת כח לא התירו, או שההיתר הוא גם לצורך הבראה להוסיף כוחות לאדם חלש.

בספר משנת יוסף דימה דין זה לדין יציאה לסחורה שמותר אפילו להרווחה כלכלית, וכן בעניין לימוד תורה מצינו שמותר לצאת לחו"ל ללמוד תורה אפילו אם יש לו מי שילמד אותו בארץ מכל מקום אם חושב ששם ילמד יותר טוב מותר לו לצאת מהארץ. כך  גם בצרכי הבריאות שגם בעבור תוספת ריפוי וכח י"ל שהתירו לצאת לחו"ל, עיי"ש. דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר לצאת לחו"ל לצורך הבראה.

 

יציאה לצורך טיול ולביקור קרובים

 

נסיעה למטרת טיול בלבד לדעות שנסיעה לזמן מועט אסור- יש לאסור. הלכה זו נלמדת מדברי השו"ע [9] שמותר להתגלח בחול המועד לאותם שבאו ממדינת הים ולא הספיקו בערב יום טוב להתגלח, וזאת בתנאי שלא יצאו מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל. והטעם שכיון שיצאו מארץ ישראל באיסור לא התירו להם להתגלח. אך אם יצאו לדבר המותר כגון: שיצאו להרוויח או לראות פני חבירו שנחשב לדבר מצוה כמבואר במשנה ברורה [10] שם מותר להם להתגלח. ומובן מדברי השו"ע שגם טיול על דעת שהוא יחזור - אסור.

אך אם יוצא לטיול ובדעתו גם לבקר את קרוביו נחשב לו לדבר מצוה שמותר לצאת בעבורה לחו"ל.

לנסוע לחו"ל לצורך שמחת חתן שעושים קרוביו – מותר שהרי לא גרע מלראות פני חבירו שהתירו.

לסיכום: מותר לנסוע לחו"ל לצורך הדברים דלהלן:

לימוד תורה [ובכלל זה יציאה למען אחזקת התורה],

לישא אשה,

להצלת ממונו מהגויים,

לפרנסה [ובכלל זה גם להרווחה],

לצורכי בריאות [בין לרפואה ובין להבראה],

לבקר חביריו ובני משפחתו ובכלל זה לנסוע להשתתף בחתונת קרוביו.

ובתנאי שלא ישתקע בחו"ל. אך אסור לנסוע לצורך טיול בעלמא.



[1] עי' רמב"ן שכחת העשין מצוה ד' ובמגילת אסתר שם ובשו"ת אבני נזר ח"ב יו"ד סי' תנג

[2] פ"ה מהל' מלכים ה"ט

[3] קידושין לא, ע"א

[4] עו, ע"ב

[5] כמבואר בתוס' ריש מס' גיטין ד"ה ורקם

[6]  יג, ע"א ד"ה ללמוד

[7] שו"ת משנת יוסף ח"א סי' נז

[8] יו"ד סי' קנ"ה

[9] או"ח סי' תקלא סעי' ד

[10] שם ס"ק יד

 

תמונה
תמונה

שאל את הרב בעניני יציאה לחו"ל:

 

א] האם מותר לצאת לטייל לאילת?

תשובה: כידוע נחלקו הפוסקים האם אילת דינה כארץ ישראל או כחו"ל, ודעת החזון איש ופוסקים נוספים שאילת נחשבת כחוץ לארץ בוודאות, ומשום כך התיר החזון איש לזרוע שם כלאי זרעים שלא נאסרו בחו"ל. וכמו כן הורו החזון איש והגרי"ש אלישיב זצ"ל ופוסקים נוספים שצריך לנהוג באילת יום טוב שני של גלויות. ומכיוון שכך יציאה לאילת שהיא בבחינת נסיעה לחו"ל, לצורך טיול גרידא – אסור [1] .

  

ב] האם מותר לנסוע לחו"ל להשתטח על קברי צדיקים הקבורים שם?

תשובה: שאלה זו נידונה בפוסקים והברכי יוסף [2] הביא את דעת פרי הארץ שמותר ללכת להשתטח  על קברי צדיקים בחו"ל [3] . אמנם יש מהפוסקים שפקפקו על זה וסוברים שעדיף להתפלל על קברי הצדיקים שבארץ ישראל. וכתב השדי חמד [4] שלתלמידי חכמים שתורתם אומנותם ובודאי יתבטלו מהתורה כתוצאה מהנסיעה, אין ראוי להם לעזוב את אר"י בשביל להתפלל על קברי צדיקים, ועיי"ש שכתב שאפילו אם נדר להשתטח על קבר צדיק בחו"ל אין צריך לקיים נדרו ואף אין צריך התרה. ולמעשה מכיון שיש צדדים והיבטים שונים לכאן ולכאן, הרוצה לצאת לחו"ל כדי להשתטח על קברי צדיקים ישאל לרבו.

 


[1] שו"ת ישא יוסף או"ח ח"ב סי' קכו

[2] או"ח סי' תקס"ח

[3] שערי תשובה סי' תקס"ח סק"כ.

[4] מערכת א"י אות א

 

 

שיעורים במצוות התלויות בארץ ע"י רבני בית המדרש

רבני בית המדרש ישמחו להגיע לישובכם 

ולמסור שיעור במצוות התלויות בארץ

 

לפרטים ניתן לפנות למזכירות בית המדרש

בדוא"ל bhl@bhl.org.il

בטלפון 02-6488888

במסגרת בית ההוראה ע"ש הרב רוזנברג זצ"ל
עונים רבני בית ההוראה במשך שעות היממה לשאלות הלכתיות
בטלפון 02-6488888 שלוחה 31.
ראש בית המדרש הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א
עונה בימים ראשון, שני ושלישי בין השעות  12:30- 12:00 בשלוחה 5.
ניתן לקבל מידע או לשאול שאלות באתר בית המדרש להלכה בהתישבות,
או בכתובת האימייל bhl@bhl.org.il

בברכת קיץ בריא,

מזכירות בית המדרש

 
אם אינך רואה מייל זה כראוי לחץ כאן
 
 
תמונה
תנו לנו לייק
סגור